תגובהדורך קושר כתרים » דאנארשטאג יוני 12, 2014 3:44 pm
אויף דף מ' ע"ב זאגט די משנה: "אין נותנין קמח לתוך חרוסת או לתוך החרדל וכו', אין מבשלין את הפסח לא במשקין ולא במי פירות אבל סכין ומטבילין אותו בהן".
וואו קומט דא אהער דער ענין פון "אין מבשלין את הפסח"?
קען מען קלערן אויף צוויי אופנים:
א) וויבאלד צוויי בלאט צוריק אויף דף ל"ט ע"א דערמאנט די משנה דאס ענין פון "לא שלוקין ולא מבושלין" ביי מרור, זאגט דא די משנה דער דין ביים קרבן פסח זעלבסט.
ב) וויבאלד די משנה הייבט דא אן "אין נותנין קמח לתוך חרוסת או לתוך החרדל", וואס א געטינקעכץ, ווי רש"י איז דאס מסביר בטוב טעם: "חרוסת יש בו חומץ ועשוי לטבל בו בשר", דעריבער ברענגט די משנה אין המשך "אין מבשלין את הפסח וכו' אבל סכין ומטבילין אותו בהן".
תוספות דא אויפן פלאץ (געדריקט אויף קומענדיגן עמ' מ"א ע"א) ד"ה אין מבשלים, פרעגט די קשיא בלשון "תימה", למה שנאו כאן, אי משום דתנא ירקות שלוקות ומבושלות א"כ מיד היה לו לשנות בסמוך אחריה. - תוספות בלייבט ביי די תימה.
פארוואס ענטפערט נישט תוספות ווי אונזער צד ב', אז די משנה פון "אין מבשלין וכו' אבל סכין ומטבילין אותו" קומט אהער "דא" צוליב די רישא דמתניתין פון טיבול בשר?
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)