דפוסי הש"ס: ווילנא/סלאוויטא- עוד והדר/המאור

איבער ספרים און מחברים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

ביקסאד
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4030
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 25, 2008 7:00 pm
לאקאציע: נעבן סאטמאר

דפוסי סלאוויטא - זיטאמיר

תגובהדורך ביקסאד » פרייטאג פאברואר 19, 2010 12:52 am

דער פאלגענדער ארטיקל גיבט פאר דעם ליינער א כלליות'דיגער איבער-זיכט איבער דעם דרוקעריי,
עס פעהלט איטליכע אספעקטן וואס מיר האפן אז די שרייבר דאהי וועלן צו לייגן פון זייערע וויסענשאפט.
דפוס האחים שפירא - סלאוויטא

בית דפוס מפורסם ביותר היה בית הדפוס של האחים שפירא בעיירה סלאוויטה, בית דפוס זה עמד במרכזה של מחלוקת תורנית גדולה, סביבה סער באותה העת העולם התורני באירופה כולה


עיירה קטנה ובלתי ידועה ברבים הייתה העיירה סלאוויטא האוקראינית, אוכלוסייתה הייתה דלה ומנתה אלפים בודדים ומתוכם כמה מאות תושבים היו יהודים. ברם התברכו יהודי סלאוויטא ברב ומורה הוראה משכמו ומעלה בנן של קדושים הגאון רבי משה שפירא זצ"ל בנו של מאור החסידות הרה"ק רבי פנחס שפירא מקוריץ זצ"ל.

רבי משה ראה את מפעל חייו בהפצת תורת החסידות ולשם כך ייסד בסלאוויטא בית דפוס יהודי שהפך למפורסם בבתי הדפוס היהודיים באותה התקופה. למרות שהמטרה לשמה הוקם בית הדפוס הייתה הדפסת ספרי חסידות, בכל זאת עסקו בבית הדפוס גם בהדפסת ספרי קודש יהודיים אחרים, עד שנודע בית דפוס זה בכל גלילות ישראל בשל מהדורות ש"ס תלמוד בבלי המפואר שיצאו ממכבש הדפוס בסלאוויטא. את בית הדפוס ניהל רבי משה ביד רמה אך עיקר המלאכה הוטלה על שני בניו רבי שמואל אבא ורבי פנחס.

המהדורה הראשונה של ש"ס סלאוויטא המפורסם הודפסה בין השנים תקס"א ותקס"ו. מהדורה זו נדפסה יחד עם הסכמותיהם של גדולי החסידות ביניהם הרה"ק רבי יעקב שמשון משיפיטבקא זצ"ל וסנגורן של ישראל רבי לוי יצחק מברדיטשוב זצ"ל. שנים ספורות לאחר הדפסת מהדורה זו נמכרו כל הכרכים ואזלו מן המחסנים, הצלחה זו במכירת הש"ס אינה אירוע של מה בכך, מחיר הדפוס באותם הימים היה יקר ביותר ורק עשירי העם התירו לעצמם לרכוש סט שלם של ש"ס בהון רב ואילו רוב הלומדים נאלצו להסתפק בש"ס שהיה בבית הכנסת של העיירה ולא יכלו להרשות לעצמם קניית ש"ס משלהם.

בעקבות הביקוש הרב למהדורת ש"ס סלאוויטא מיהרו האחים והדפיסו מהדרה שנייה ושלישית של הש"ס המפואר, הפעם כבר זכו האחים להסכמות נוספות על הדפסתם. המפורסמת שבהן היא הסכמתו של האדמו"ר הראשון בשושלת חב"ד - רבי שניאור זלמן מלאדי זצ"ל 'בעל התניא'. הגדילו לעשות האחים שפירא כאשר ייסדו מפעל לנייר על מנת לספק את צרכי בית הדפוס, וזאת על מנת שלא ייאלצו להיות תלויים במפעלים זרים ובהספקתם. תוך זמן קצר נמכרו גם כל הספרים שהודפסו במהדורות אלו והביקוש לש"ס סלאוויטא רק הלך וגבר גם מחוץ לגבולות אוקראינה. האחים שפירא לא חסכו בהוצאות כאשר הדפיסו את מהדורת הש"ס שלהם, ואכן התוצאה הייתה מרהיבת עין ומשובבת נפש, בדפוס נעים ויפה המרחיב דעתו של הלומד והמעיין בספר. למרות הזהות החסידית של מדפיסי סלאוויטא זכה הש"ס שבהוצאתם לתפוצה נרחבת גם בקהילות המתנגדים ששמחו על הש"ס המפואר.

מפני הוצאות הדפוס היקרות ועל מנת שלא יצאו נפסדים קיבלו האחים שפירא למהדורתם השלישית את הסכמות גדולי הרבנים המקנים להם זכות בלעדית לעשרים וחמש שנה על הדפסת הש"ס בבלי. בשנת ה'תקצ"ד החלו בבית הדפוס בסלאוויטא בהדפסת המהדורה הרביעית של הש"ס אך יחד עימם החלו המדפיסים הוילנאים בני משפחת ראם להדפיס מהדורת ש"ס בבלי חדשה משלהם. האחים שפירא מחו על העוול שנעשה להם ועל זכויותיהם שהופרו, אך מדפיסי וילנא טענו שעברו כ"ז שנה מאז הודפסה המהדורה הראשונה של האחים שפירא והזכות שניתנה למדפיסי סלאוויטא כבר נגמרה. אמנם הודו מדפיסי וילנא כי חלפו כ"א שנה בלבד מהדפסת המהדורה השלישית של ש"ס סלאוויטא אולם הזכות לכ"ה שנה נמנתה לטענתם מהדפסת המהדורה הראשונה.

המחלוקת סביב ש"ס סלאוויטא הפכה למחלוקת חוצה גבולות. גדולי ישראל באירופה כולה נדרשו לפסוק בעניין כאשר על הפרק שאלה מהותית של זכות יוצרים. בשלב מסוים הפכה המחלוקת לסמלה של המחלוקת הקדומה יותר בין החסידים למתנגדים ונראה היה שלא ימצא עמק השווה. המחלוקת הלכה והעצימה, רבנים רבים תמכו במדפיסים מסלאוויטא ואסרו לקנות את ש"ס וילנא, בין רבנים אלו נמנו הגאון רבי יעקב בורנשטיין זצ"ל וכמעט כל רבני פולין. מאידך גיסא גדולי ישראל אחרים נתנו את ברכתם לש"ס וילנא ביניהם הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל יחד עם בנו רבי שלמה איגר זצ"ל וחתנו החת"ם סופר זצ"ל.

לבסוף לאחר מחלוקת ארוכה ועזה הגיעו הצדדים לדין תורה ובוררות בעיר הורודונא שם נפסק כי מדפיסי וילנא יהיו רשאים להדפיס מהדורת ש"ס משלהם אך קודם לכן יהיו חייבים לקנות בכסף מלא את כל כרכי הש"ס שנותרו בבית מלאכתם של מדפיסי סלאוויטא וטרם נמכרו, וזאת על מנת שלא לגרום נזק לאחים שפירא בהוצאות שהוצאו כבר על הדפסת כרכים אלו.

בשנת ה'תקצ"ה פחות משנה לאחר המחלוקת הגדולה אירע בסלאוויטא אירוע קשה אשר גרם למאסרם של האחים שפירא ולבסוף לסגירת בית הדפוס. בבית הדפוס עבד באותם הימים פועל בשם אליעזר שמקצועו היה כורך ספרים, אליעזר זה נתן עינו בטיפה המרה והיה מתבסם ומשתכר לעיתים קרובות. הליכותיו הכעורות של אליעזר השפיעו גם על טיב עבודתו ועד מהרה הוא פוטר מעבודתו בבית הדפוס. אין ידוע האם היה אליעזר שיכור או פיכח בעת שעשה מה שעשה אך בוקר אחד נמצא אליעזר תלוי בבית המדרש לאחר שאיבד עצמו לדעת רח"ל. האחים שפירא מיהרו להסתיר את האירוע הנורא ואליעזר נקבר במהירות ובסודיות, אך בני משפחתו של אליעזר בחרו לעורר מהומה סביב מותו של בן משפחתם והם פנו לשלטונות בטענה כי האחים שפירא רצחו את אליעזר. כמניע למעשה טענו בני המשפחה כי אליעזר נרצח לאחר שאיים כי ילשין על האחים שפירא לשלטונות על כך שאין צנזורה ראויה על הספרים המודפסים בדפוס שלהם. אל בני המשפחה הצטרף המומר הצורר מיכאל בנדרסקי שר"י שבאמצעות קשריו עם מפקד המשטרה הוביל למעצרם המהיר של האחים שפירא. עוד הצטרפו אל כת המלשינים שני מומרים נוספים - גרינברג וליפסקי שר"י שהפיצו גם הם את דבר העלילה על הירצחו כביכול של אליעזר על ידי האחים שפירא.

דבר העלילה הלך והתפשט והגיע עד לאוזניו של הצאר ניקולאי הראשון שליטה של רוסיה כולה. הצאר החליט להשאיר את האחים במעצר עד לבירור עניינם בבית משפט ובינתיים הורה על סגירת כל בתי הדפוס בוואהלין וליטא עד להסדרת עניין הצנזורה.

אין לתאר במילים את הסבל הרב שעבר על האחים שפירא בבית הכלא הרוסי, חקירות ועינויים היו מנת חלקם מדי יום וגם לאחר שהוכחה חפותם באשמת הרצח נותרו השניים במעצר באשמת אי צנזור הספרים אותם הדפיסו. כמרים ומומרים רבים נרתמו למלחמה נגד האחים שפירא תוך כוונה ברורה לחסל את בית הדפוס ולמנוע את הפצת ספרי היהדות. באותה העת גם נאספו ספרים רבים שהיו כביכול חשודים בהתנגדות לנצרות והם הועלו על מוקד השריפה – אותיות פורחות באוויר וגווילין נשרפים. כשנתיים וחצי לאחר מעצרם של האחים ביום ט' בכסלו שנת ה'תקצ"ח, הלך לעולמו אביהם הישיש של האחים - רבי משה שפירא זצ"ל אשר לנוכח הסבל הרב ומצבם הקשה של בניו לא עמד עוד ליבו בצער הרב והוא השיב את נשמתו לבוראו.

עוד ארבע שנים התגלגלו האחים שפירא בחקירות ועינויים עד שבשנת ה'תקצ"ט נפסק דינם של כל אחד מהם לאלף וחמש מאות מלקות. לא איחרו הצוררים מלבצע את פסק דינם האכזרי והאחים הועברו בין שתי שורות של חיילים חסונים כאשר כל אחד ואחד מהם מלקה את העובר לפניו בשבט שהיה בידו. גם בשעה קשה זו זכרו האחים את קונם וכאשר נפלה מעל ראשו של רבי פנחס כיפתו נעמד הוא על מקומו, למרות שבעומדו קיבל רבי פנחס מכות נמרצות מהחיילים שבשני צידיו, לא הסכים הוא להמשיך ולצעוד עד שהורמה כיפתו מן הארץ והונחה שוב על ראשו.

לאחר שהסתיים ביצועו של פסק הדין האכזרי היו האחים שפירא במצב בריאותי קשה ביותר, כל גופם היה שבור ורצוץ מהמכות הקשות שהנחיתו עליהם חיילי הצאר באכזריות מרובה. במשך שבע עשרה השנים הבאות סבבו האחים בין בתי חולים שונים כשבין בית חולים למשנהו הם נלקחים שוב ושוב אל בית הכלא ורק בשנת ה'תרט"ז עת עלה לכס המלוכה הצאר אלכסנדר השני זכו האחים לחנינה והם שוחררו מבור כלאם.

לאחר שחרורם העבירו האחים שפירא את בית הדפוס אל העיר ז'יטומיר ושם המשיכו להדפיס ספרי חסידות להם היה ביקוש רב, אך גם כאן לא מצאו האחים את שלוותם ושוב פנו מומרים ומשכילים אל השלטונות בהלשנה כי הספרים המודפסים על ידי האחים שפירא הם ספרים חשוכים המרבים הבל בעם היהודי ומונעים את התפתחותו. שר ההשכלה הרוסי נזעק לשמע העלילה ומיהר לפעול. דלתות בית הדפוס נסגרו בחותם הממשלה ועל המדפיסים ממשפחת שפירא נאסר להדפיס עוד ספרים במדינת רוסיה כולה.

כיום נותרו ספרים בודדים שהודפסו בדפוס האחים שפירא בסלאוויטא, ובשל נדירותם, ספרים אלו שווים הון רב והם מצויים בעיקר בידי אספנים וחובבי יודאייקה.

מקור

מען דער-ציילט אז די אותיות וואס מען האט גענוצט צום דרוקן האט מען גע'טובל'ט.
ועמך כולם צדיקים

צעיר באלפי ישראל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 316
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 07, 2010 12:54 pm

תגובהדורך צעיר באלפי ישראל » מאנטאג מארטש 08, 2010 11:02 am

מתסובב איזה סיפור שאלמונים התנפלו על המזכה הרבים הגדול, שמשמיא קא זכי לי' להאיר את העולם בספריו, הרה"צ יהושע לייפער שליט"א ורצו ממש להר..., וניצל בדרך נס.

שמעתם מזה?

ביקסאד
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4030
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 25, 2008 7:00 pm
לאקאציע: נעבן סאטמאר

תגובהדורך ביקסאד » מאנטאג מארטש 08, 2010 1:52 pm

דווח באתרוג.
ועמך כולם צדיקים

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג סעפטעמבער 02, 2010 10:21 am

מיללער האט געשריבן:א לענגערע אפהאנדלונג (אויף ענגליש) אין דעה ודיבור (אפטיילונג פון 'יתד נאמן') איבער די ווילנא ש"ס און די דפוס האלמנה והאחים ראם

בייגעלייגט זענען בילדער פון די אלמנה דבורה לאם און איינע פון די אחים (מנחם אדער ראובן) גענומען פון .הערשל ציק'ס בלאג.


פרטים און ביאגראפיע פון די משפחת המדפיסים 'ראם' פון ווילנא, מיסודו של ר' מנחם מן ראם מווילנא ובניו.

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=51

imzist
שר חמישים ומאתים
תגובות: 498
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מארטש 07, 2010 6:05 pm

תגובהדורך imzist » דאנארשטאג סעפטעמבער 02, 2010 11:46 am

בני היכלא האט געשריבן:נאכאמאל

ס'איז דא אינגאנצן דריי ש"ס'ן פון ווילנא, תקצ"ד תרכ"ד און תרמ"ג די לעצטע איז אונזער באקאנטע ש"ס.

ר' ברוך איז אוועק סאך פריער און ר' מנחם איז געווען דער באקאנטער ווילנא'ער דרוקער.

די אלמנה איז די ערשטע מאל ערשינען אין תרכ"ג.

אונז קריג מיר זיך נאך אויף עפעס?


סתם לידיעה בעלמא. די ווילנער דרוק האט ארויסגעגעבן נאך איין מהדורה, נישט אזוי באוויסט, אין די תר"ע'ס.

מנא אמינא לה? יארן צוריק האבעך געלערנט מסכת סוטה, וואו די גמרא רעדט ארום דארט פונעם אותו האיש. האבעך אויפגעפאסט אזוי לערנענדיג איינמאל אין איין גמרא, איינמאל אין א צווייטע (אלעס קאפיס - אופסט פונעם ווילנער דרוק) אז אין איין אלטע דרוק שטייט אריין געדרוקט די גאנצע מעשה, ווידער אין א אנדערע פעלט די דריי פערטל - צוליב'ן צענזור פארשטייט זיך.

ביז כ'האב געקוקט אויפן שער בלאט פון די גמרא וואו עס איז יא געשטאנען, ואורו עיני, אז שטייט טאקע דארט אז סאיז פון תרע"ג דאכציך. זעט אויס אז דעמאלט'ס, עטליכע יאר פאר די רעוואלוציע אין רוסלאנד, איז שוין די כח פונעם צענזור נישט געווען אזוי שטארק, און מ'האט שוין געקענט דרוקן וואס מהאט געוואלט.

איין זאך פארשטיי איך נאר נישט, צו זיי האבן דעמאלטס איבערגעדרוקט גאנץ ש"ס צי נאר אפאר מסכתות, ווייל ביי אנדערע מסכתות האבעך נישט געטראפן אזאנס. און אויב יא, פ"וו זענען אונזערע גמרות נאכגעמאכט פונעם תר"מ דרוק און נישט פון די שפעטערדיגע תר"ע'ס?

אוועטאר
זאמלער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 459
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מאי 12, 2010 4:26 pm

תגובהדורך זאמלער » פרייטאג סעפטעמבער 03, 2010 11:20 am

מודעה מהאלמנה והאחים ראם
צוגעלייגטע
Zam.JPG

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 21588
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » זונטאג נובעמבער 27, 2011 9:53 am

החטא הנורא של האחים הק' מסלאוויטא:
http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=6999
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.

dovidal
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4437
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

תגובהדורך dovidal » דאנארשטאג מאי 10, 2012 12:38 am

זארעכפעפער האט געשריבן:הקיצור, לאמיך מאכן א סך הכל פון דיינע דיבורים.

סאלאוויטא איז געווען א מאסן פראדוקציע פון ספרים, אנגעהויבן פון די סוף תק"ן יארן און ווייטער. אנגעהויבן ביי הרה"ק רבי משה בן הרה"ק ר' פנחס מקאריץ, און אזוי ווייטער ביי זיינע צוויי הייליגע זון.

ווילנא האט בכלל נישט פארמאגט קיין געהעריגן מאסן דרוק ביז אין די תק"צ יארן. באמצע התק"ץ יארן האט אויפגעפלאמט די מחלוקת בין סלאוויטא ווילנא איבער דעם ש"ס, און פון דאן און ווייטער האט ווילנא איבערגענומען די מארקעט. כאטש, וואס למעשה האבן די אחי שפירא, אייניקלעך פון ר' משה'ן, ווייטער ממשיך געווען לאחר רשיון בשנות תר"ט-י מיטן דפוס אין זיטאמיר.

לגבי די אותיות סאלאוויטא. עס איז א הערליך אות, קיינער איז נישט מחולק. ווילנא האט אים אבער איבערגעשטיגן אין יופי אנגעהויבן פון די אנפאנג תק"ץ יארן.

צדיקים האבן מקפיד געווען צו ניצן סאלאוויטא, מחמת קדושת המדפיסים. לעומת זה זענען געווען צדיקים וואס האבן מקפיד געווען נישט צו ניצן דפוסי אלמנה ואחים ראם, פון די שפעטעריגע תר"מ יארן, מטעם המבואר לעיל.

נאך עפעס?

וועלכע צדיקים האבן מקפיד געוון דווקא אויף די ווילמא ש"ס ?
בכתבי חפץ חיים כותב בנו שאביו הגאון הח"ח קנה ש"ס זיטאמיר

נא_שכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4959
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

תגובהדורך נא_שכל » פרייטאג דעצמבער 25, 2015 10:51 am

אלץ-ווייסער האט געשריבן:לחיבת הקודש איז אינטערסאנט צוצוגעבן אז דעם גאנץ ערשטן ש"ס האט געדרוקט נישט קיין צווייטער ווי דער בעלגישער ערל
דניאל באמבערגי, א נוצרי, וועלכער האט געדרוקט דעם ערשטן ש"ס בבלי און ירושלימי און אויך די ערשטע חמושי חמשי תורה אין די יארן ר"פ (בערך) לפ"ק.

אויב איך מאך נישט קיין טעות האט בומבארגי זייענדיג א קריסט באקומען ערלויבעניש פון די פארשאלטענע קירכע צו דריקן די הייליגע ספרי קודש צום ערשטן מאל, מיט דעם נייעם טעכניק המכונה דרוק. (מלאכת הדפוס).

בומבערגי איז באמת נישט געווען דער ערשטע וואס האט געדרוקט דעם תלמוד. די איטאליענער שונצינו דרוק האט שוין מיט בערך 100 יאר פריער געדרוקט אייניגע מסכתות, אבער בומברגי איז געווען דער וואס האט אראפגעשטעלט דעם אויסשטעל פונעם "עמוד", אז די גמרא זאל זיין אינדערמיט, און די צוויי זיילן רש"י און תוספות זאלן באצירן דעם עמוד פון ביידע זייטן, דאס איז געווען זיין איינפאל, און אזוי איז עס פארבליבן עד היום הזה.

מאנכע זאגן גאר אז דעם גאנצן עמוד א', עמוד ב', קומט אויך פון אים, אבער דאס האב איך נישט באוויזן מברר צו זיין.

די וואך האט זיך פאקויפט אן ארגינעלער בומבארגער ש"ס פאר 9.3 מליון דולר, ביי די שאטהבי'ס אקשען.
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

שמואל בארג
שר האלף
תגובות: 1893
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג פאברואר 18, 2016 6:44 pm

תגובהדורך שמואל בארג » זונטאג יולי 21, 2019 12:24 pm

יאך האב א פראבלעם אז א טעות הדפוס טאנצט אין מיינע אויגן, לעצטנס בעת לימודי בדרך כלל אין אן עוז והדר גמרא, האב איך מיר אנגעשטויסן אין אסאך אלטע טעותים וואס איז נאכנישט פארראכטן געווארן ביז עד היום הזה, ווי אויך עוז והדר'ס אייגענע טעותים, כ'וועל ארויפשטעלן דא אביסל.

מבוא התלמוד לר' שמואל הנגיד בסוף מס' ברכות - תרי רב הונא, צייכענט ער צו תוס' גיטין דף י"א ע"א ד"ה יתיב, דער תוס' איז אויף עמוד ב', אלטע טעות נאכנישט פארראכטן.

משניות קדשים פירוש הרא"ש איז מלא גרייזן, ווי עס שיינט האט עוז והדר נישט אריינגעלייגט א טראפ ארבייט עס צו פאררעכטן, אנדערש ווי דער ר"ש וואס זיי האבן געמאכט א סופער דזשאב.

מס' אהלות - פ"ט מ"א ווערט צוויי מאל דערמאנט א מראה מקום גרייזיג, בפ"ז דכלים, צ"ל בפ"י דכלים.
פי"א מ"א, ד"ה סגוס שרייבט עוז והדר סגום.
פי"ג מ"ג ד"ה מלמטה, האסקופה שטייט גרייזיג אלס האספקופה, ביים אלטן און ביי עו"ה.
פט"ו מ"ג ד"ה טומאה, שרייבט עוז והדר העלונות אנשטאט העליונה.
פי"ז מ"א, הג"ה ז' אין הגהות וציונים איז נישטא, אות ח' און ט' דארפן זיין ז' און ח'.

מס' מדות - פ"א מ"ב רא"ש ד"ה אמר רבי אלעזר ב"י צ"ל אליעזר, נאכנישט פארראכטן, הגם דער מסכתא איז אביסל בעסער.

די רא"ש אויף משניות זרעים, האט עוז והדר גענומען פון די בלויע תוספות הרא"ש פון הרב הילמאן נ"י, אינאיינעם מיט אלע טעותים.

אין מס' סנהדרין דף י"ז ע"ב אין די רבינו חננאל לייגן זיי א קאמע אויף די נישט ריכטיגע פלאץ,
Capture.PNG
Capture.PNG (1.5 KiB) געזעהן 423 מאל

זיי לייגן די קאמע צווישן ר"י און ר"ע, באמת קומט עס נאך ר' עקיבא.

אין סנהדרין דף כ"ב ע"א און ע"ב ביי די ליקוטי רש"י שרייבן זיי נמצא בסוף המסכת, למעשה איז נאר דא פאר ע"א און עס ליגט אונטערן קעפל ע"ב, און עמוד ב' איז בכלל נישטא.

ווי אויך צומאל שרייבט עוז והדר זייער נישט קלארע אנווייזונגען ביי מראה מקומות און מ'קען זיך זייער גרינג טועה זיין, ס'איז מיר שווער מסביר צו זיין אן האבן א סקרין שאט.

איך טרעף אסאך, לעצטנס איז מיר בייגעפאלן עס אפצושרייבן, ועוד חזון למועד.

נא_שכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4959
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

תגובהדורך נא_שכל » זונטאג יולי 21, 2019 2:21 pm

שמואל בארג האט געשריבן:
משניות קדשים פירוש הרא"ש איז מלא גרייזן, ווי עס שיינט האט עוז והדר נישט אריינגעלייגט א טראפ ארבייט עס צו פאררעכטן, אנדערש ווי דער ר"ש וואס זיי האבן געמאכט א סופער דזשאב.

מסתמא האסטו אויך געמאכט יעצט א טעות... מיינסט מסתמא פירוש הרא"ש אויף "טהרות". די ר"ש אויף טהרות האבן זיי גענומען פון פי' הר"ש השלם, של ר' יצחק אליעזר וואלדמאן.
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

ישראל אברהם
שר חמישים ומאתים
תגובות: 273
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג פאברואר 11, 2016 5:31 am

תגובהדורך ישראל אברהם » זונטאג יולי 21, 2019 3:56 pm

Voicemail עוז והדר - בארץ הקודש
מיוחד לתיקונים בש"ס
073-383-5555

שמואל בארג
שר האלף
תגובות: 1893
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג פאברואר 18, 2016 6:44 pm

תגובהדורך שמואל בארג » זונטאג יולי 21, 2019 8:40 pm

נא_שכל האט געשריבן:
שמואל בארג האט געשריבן:
משניות קדשים פירוש הרא"ש איז מלא גרייזן, ווי עס שיינט האט עוז והדר נישט אריינגעלייגט א טראפ ארבייט עס צו פאררעכטן, אנדערש ווי דער ר"ש וואס זיי האבן געמאכט א סופער דזשאב.

מסתמא האסטו אויך געמאכט יעצט א טעות... מיינסט מסתמא פירוש הרא"ש אויף "טהרות". די ר"ש אויף טהרות האבן זיי גענומען פון פי' הר"ש השלם, של ר' יצחק אליעזר וואלדמאן.


ריכטיג, טעיתי...

ר' יצחק אליעזר האט געמאכט אויף גאנץ טהרות? כ'האב נאר געזען מקואות.

שמואל בארג
שר האלף
תגובות: 1893
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג פאברואר 18, 2016 6:44 pm

תגובהדורך שמואל בארג » זונטאג יולי 21, 2019 8:40 pm

ישראל אברהם האט געשריבן:Voicemail עוז והדר - בארץ הקודש
מיוחד לתיקונים בש"ס
073-383-5555


איז דא אן אימעיל?

ישראל אברהם
שר חמישים ומאתים
תגובות: 273
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג פאברואר 11, 2016 5:31 am

תגובהדורך ישראל אברהם » זונטאג יולי 21, 2019 9:12 pm

אויכעט פרה טהרות ידים נגעים, און אפשר נאך

אי מייל - קוק אין יעדער גמרא

ידיעות שונות
שר האלף
תגובות: 1047
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מארטש 05, 2018 4:03 pm

תגובהדורך ידיעות שונות » דינסטאג אוגוסט 06, 2019 11:59 pm

כ'מיין ס'שוין דא צובאקומען רוב סדר טהרות


צוריק צו “ועל פליטת בית סופריהם”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 8 געסט