דיני תפילת הדרך

הפוך בה דכולה בה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

רוח נכאה
שר מאה
תגובות: 185
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 21, 2017 8:35 pm

תגובהדורך רוח נכאה » פרייטאג אוגוסט 16, 2019 5:10 pm

בסידור של הבעל התניא העירו שמנהג האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל כשנסע לקעטסרילס שבירך תפלת הדרך אחרי הטעפאן זי ברידש יעו"ש

רוח נכאה
שר מאה
תגובות: 185
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 21, 2017 8:35 pm

תגובהדורך רוח נכאה » פרייטאג אוגוסט 16, 2019 5:18 pm

לכאורה די אלע וואס האבן מקפיד געווען אויף א גשר מן הסתם ווייל היינטיגע צייטן איז איבעראל דא הייזער ממילא נאכן בריק בייסט זיכער יצא מהעיר אין אויך אפשר איז א בריק מקום סכנה אין נישט קיין ברכה לבטלה. די יעב"ץ שרייבט אין זיין סידור אז אפילו איינער פירט זיך ווי מהר"ם מרוטנבורג דארף ער אויפן וועג נאכאמאל מאכן די ברכה.

רוח נכאה
שר מאה
תגובות: 185
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 21, 2017 8:35 pm

תגובהדורך רוח נכאה » דאנארשטאג אוגוסט 22, 2019 2:00 pm

איך וועל דא מאכן א רשימה פין ספרים וסופרים מנהגים, פין דיע וואס האבן זיך געפיר'ט צי זאגן תפלת הדרך פאר זיי זענען ארויסגעפארן. אינטערסאנט איז די שלה"ק איז זייער מחמיר אקעגן דעם, ועם כל זה האבן חסידים ואנשי מעשה זיך אזוי געפירט.
בספר תשב"ץ סימן רמב וז"ל, אדם ההולך בדרך אינו צריך להתפלל תפלת הדרך כי אם פעם אחת בתפלת היום וכו' וכו' ובסימן רמג ושאלתי למהר"ם למה תפלת הדרך חותמת בברוך הואיל ואינה פותחת בברוך, ואמר לי שהוא מסמיך אותה לאחת מן הברכות הפותחות בברוך כגון לאחת מאותן ברכות של לשכוי בינה וכו' יעו"ש. ובפירוש שבעת הנרות וז"ל, בתשובות באר שבע סימן מה כתב דאין להסמיכה בבוקר כשאין דעתו לצאת לדרך אלא אחר גמר התפלה או יותר מדמצינו שחששו שלא לברך על כיסוי דחיה עד שיבדוק הריאה והכי נמי שמא יולד סיבה שלא יוכל לצאת עיין שם, ולי נראה דאפשר לברך על פי מה שהבאתי לעיל סימן רלו מהשדי חמד מכמה גדולים דבברכת השבח אין בספיקה משום ברכה לבטלה, ולא דמי לברכת המצוה שאומר וצונו עיין שם. וגם במה שכתב דברכה צריך עובר לעשייתן ולא קודם דקודם עיין שם, גם כן היה אפשר לומר דהטעם מחשש שמא יבטל המצוה ויהא ברכה לבטלה, ולא שייך זה בברכת השבח ובקשה ושרי גם קודם דקודם, אך לדינא נראה כמו שכתב הבאר שבע. עכ"ל השבעת הנרות. הרי שממש לפני הנסיעה נראה שזהו לכתחלה.
בספר קו הישר וז"ל, שטוב לאדם להתפלל תפלת הדרך בביתו קודם יציאתו לדרך כמ"ש בזוהר פרשת בשלח וכו' וכו' נכון מאד להתפלל תפלת הדרך בביתו קודם יציאתו.
ובשלחן הטהור הלכות תפלה סימן ק"י סעיף ג וזל"ק, היוצא לדרך יתפלל מקודם בצבור שימשיך עליו זהירו דשכינתא, וכולל תפלת הדרך בשומע תפלה, וכן הוא בזוהר, ואם לא כלל יאמרנה כשמחזיק בדרך, ובדיעבד יצא כשאמרה בביתו קודם הליכתו שעה ושתים עכלה"ק.
הגר"י עמדין זצ"ל כותב שצריך לאומרו לפני צאתו לדרך וגם פעם שניה בהיותו בדרך. בספר אבן יהודה העלה שדעת הרמב"ם הוא שצריך לאומרו קודם צאתו לדרך ובזה מיישב כל המקשים על הרמב"ם.
הרה"ק הדברי חיים זי"ע הי' אומר תפלת הדרך בשחרית בשומע תפלה או קודם צאתו לדרך כן הובא בספרי תלמידיו ויו"ח
בספר אש תמיד מנהגי ספינקא וז"ל, כשעמד לצאת לדרך הי' אומר תפלת הדרך בביתו לפני היציאה
בקונטרס המלך במסיבו עמוד כה שהרה"ק ר' יעקב מפשעווארסק זצ"ל בירך תפלת הדרך בעודו בביתו.
בספר מנהגי קאמארנא סימן קב וז"ל, תפלת הדרך הי' אומר בביתו לפני שיצא לדרך.
בספר קדוש ישראל פרק י"ד שהרה"ק האהבת ישראל זי"ע, את תפלת הדרך היה נוהג מרן זי"ע לומר עובר לנסיעתו.
בספר שלחן ערוך הקצר ח"ב עמוד 497 מביא שכ"ק אדמו"ר הרה"ק הדברי יואל זי"ע, הי' מתפלל תפלת הדרך בשומע תפלה וכן הוא מנהג חסידי באבוב
בספר יסוד ושורש העבודה שער י"ב וזל"ק, הגם שמבואר בטור וש"ע שאין לאומרה רק אחר שהחזיק בדרך, והוא מגמרא דברכות פרק תפלת השחר, אך בזוה"ק מבואר בכמה מקומות, שעיקר תפלת הדרך קודם שיצא לדרך. ומביא זוה"ק ח"א נח, ב. ושם רל, א. ושם רמ, ב. ומסיים הרי מבואר מכל המאמרים הנ"ל שחיוב גדול להתפלל תפלת הדרך קודם יציאתו לדרך, ועל כן זאת העצה היעוצה בהתיצב על דרך לו טוב קודם צאתו מביתו להתפלל תפלה קצרה מקירות לבו להשם יתעלה, וכו' וכו' וכשהחזיק בדרך יתפלל הנוסח תפלת הדרך שנבואר בגמרא ובטור. וגם הט"ז כתב שיכול להתפלל תפלת הדרך המבואר בגמרא ובטור ובש"ע גם בביתו קודם שיצא לדרך ועיי"ש, עכ"ל היסוד ושורש העבודה.
בכמה סידורים ישנים לפני תפלת הדרך כתוב וז"ל, מי שיש לו לצאת לדרך יתפלל תפלת הדרך. ומחויב לאמרה אפילו אינו רוצה ללכת כי אם פרסה אחת, ואם שכח צלאמרה קודם צאתו, יאמרה כל זמן שהוא בדרך ובלבד שלא הגיע סמוך לעיר שרוצה ללון בה וכו' וכו' כל המתפלל קודם צאתו לדרך הקב"ה עושה לו חפציו. וכו' וכו'.

אוועטאר
שאינו יודע
שר חמשת אלפים
תגובות: 5447
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מארטש 24, 2011 1:27 pm

תגובהדורך שאינו יודע » זונטאג אוגוסט 25, 2019 10:57 pm

אב״ד יאקע כתב ש רביה״ק מסאטמאר זצ״ל נהג כן
אז דו ווייסט נישט, רעד נישט!


צוריק צו “ידיעות התורה”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 5 געסט