ניגוני חסידי בעלזא

ניגונים און זינגערס

אחראי: אחראי

העלאו
שר חמישים ומאתים
תגובות: 251
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מארטש 14, 2017 11:30 am

תגובהדורך העלאו » מאנטאג דעצמבער 17, 2018 6:41 pm

חכימא האט געשריבן:
אהרן הלוי האט געשריבן:
יוסף פריעדמאן האט געשריבן:2. לגבי יצווה, האם נכון שזה עוד מימי מרן מהר"ש זי"ע?

שמעתי פעם שזה מר' מרדכי פעלץ! איני יודע מקור לזה

ואני הקטן שמעתי שהמנהג בימי מרן מהר"י זי"ע היה לכבד כל שבוע מישהו שישיר את הקטעים הנ"ל, ובשבוע האחרון לחיי כ"ק מרן מהר"י זה הושר בניגונים הנ"ל, ומאז זה נשאר ככה. (זה משתלב יפה עם הגירסא שזה מר' מרדכי פעלץ)


בשבוע האחרון לחיי מרן מהר''י היה בבית חולים בוויען
ור' מרדכי פעלץ לא היה עוד אז בין החיים

חכימא
שר חמישים ומאתים
תגובות: 272
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך פאברואר 18, 2015 7:34 am

תגובהדורך חכימא » מאנטאג דעצמבער 17, 2018 6:42 pm

אהרן הלוי האט געשריבן:
יוסף פריעדמאן האט געשריבן:4. לגבי הניגוני הקפה, על אף שזה אכן נשמע סגנון שונה משאר הניגונים, הרי יש לנו מקור נאמן לכך הלוא הוא כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ומה צריך יותר מכך, ובפרט שמקובל כך מזה עידן ועידנים.

1. אולי י"ל שגם הקפה הג' הוא בסגנון שונה מהשאר
2. הרב שליט"א אכן אמר כך, אבל השאלה היא אם לא הוטעה בזה ע"י בן תמותה.

שמעתי בשם ר' יוסף צבי ברייער שליט"א שחקר את הענין, וטוען שידוע לו בוודאות שמדובר בכלל בניגון זה, שזהו גם ניגון ציוני ידוע.

ואם כנים הדברים הרי סגנון זה כמדומני דומה יותר לסגנון שאר ניגוני ההקפות.
ודי לחכימא ברמיזא

חכימא
שר חמישים ומאתים
תגובות: 272
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך פאברואר 18, 2015 7:34 am

תגובהדורך חכימא » מאנטאג דעצמבער 17, 2018 6:43 pm

העלאו האט געשריבן:
חכימא האט געשריבן:
אהרן הלוי האט געשריבן:
יוסף פריעדמאן האט געשריבן:2. לגבי יצווה, האם נכון שזה עוד מימי מרן מהר"ש זי"ע?

שמעתי פעם שזה מר' מרדכי פעלץ! איני יודע מקור לזה

ואני הקטן שמעתי שהמנהג בימי מרן מהר"י זי"ע היה לכבד כל שבוע מישהו שישיר את הקטעים הנ"ל, ובשבוע האחרון לחיי כ"ק מרן מהר"י זה הושר בניגונים הנ"ל, ומאז זה נשאר ככה. (זה משתלב יפה עם הגירסא שזה מר' מרדכי פעלץ)


בשבוע האחרון לחיי מרן מהר''י היה בבית חולים בוויען
ור' מרדכי פעלץ לא היה עוד אז בין החיים

לא בשבוע האחרון לחייו, אלא בשבוע האחרון שערך את שולחנו הטהור ברבים.
נכון שר' מרדכי לא היה אז בין החיים. (" ווי נעמט מען נאך א ר' מרדכי"),
כנראה זה לא היה ר' מרדכי אלא מישהו אחר.
לעצט פאראכטן דורך חכימא אום מאנטאג דעצמבער 17, 2018 6:58 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.
ודי לחכימא ברמיזא

העלאו
שר חמישים ומאתים
תגובות: 251
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מארטש 14, 2017 11:30 am

תגובהדורך העלאו » מאנטאג דעצמבער 17, 2018 6:45 pm

תודה הרב חכימא על כל הנגונים
רציתי לשאול האם יש לך איזה ניגונים של כל מקדש שיצא בעשרים שנים האחרונים ניגונים מאד יפים

חכימא
שר חמישים ומאתים
תגובות: 272
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך פאברואר 18, 2015 7:34 am

תגובהדורך חכימא » מאנטאג דעצמבער 17, 2018 6:52 pm

חכה חכה, עוד מעט יום רביעי....
השבוע אנחנו אוחזים ב'כל מקדש'...

למיטב ידיעתי הניגונים האלו עדיין לא הופיעו על קלטת, לבד קטע אחד של 'משוך' שהופיע בא' הדיסקים של דודי קאליש עם ווברמן כמדומני.
ודי לחכימא ברמיזא

אוועטאר
געדיך אוואש
שר חמישים ומאתים
תגובות: 351
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוגוסט 23, 2015 1:33 pm

תגובהדורך געדיך אוואש » מאנטאג דעצמבער 17, 2018 8:37 pm

חכימא האט געשריבן:
העלאו האט געשריבן:
חכימא האט געשריבן:
אהרן הלוי האט געשריבן:
יוסף פריעדמאן האט געשריבן:2. לגבי יצווה, האם נכון שזה עוד מימי מרן מהר"ש זי"ע?

שמעתי פעם שזה מר' מרדכי פעלץ! איני יודע מקור לזה

ואני הקטן שמעתי שהמנהג בימי מרן מהר"י זי"ע היה לכבד כל שבוע מישהו שישיר את הקטעים הנ"ל, ובשבוע האחרון לחיי כ"ק מרן מהר"י זה הושר בניגונים הנ"ל, ומאז זה נשאר ככה. (זה משתלב יפה עם הגירסא שזה מר' מרדכי פעלץ)


בשבוע האחרון לחיי מרן מהר''י היה בבית חולים בוויען
ור' מרדכי פעלץ לא היה עוד אז בין החיים

לא בשבוע האחרון לחייו, אלא בשבוע האחרון שערך את שולחנו הטהור ברבים.
נכון שר' מרדכי לא היה אז בין החיים. (" ווי נעמט מען נאך א ר' מרדכי"),
כנראה זה לא היה ר' מרדכי אלא מישהו אחר.

לא זה ולא זה.
ר' חיים נטע כ"ץ סיפר כך:
חכימא האט געשריבן: ואני הקטן שמעתי שהמנהג בימי מרן מהר"י זי"ע היה לכבד כל שבוע מישהו [ר' מרדכי פעלץ] שישיר את הקטעים הנ"ל, ובשבוע האחרון לחיי ר' מרדכי זה הושר בניגונים הנ"ל, ומאז זה נשאר ככה. (זה משתלב יפה עם הגירסא שזה מר' מרדכי פעלץ)

אוועטאר
מצב כללי
שר שלשת אלפים
תגובות: 3509
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוגוסט 18, 2013 7:09 pm

תגובהדורך מצב כללי » מאנטאג דעצמבער 17, 2018 8:56 pm

איך האב זייער הנאה פון דעם אשכול אבער אפשר קען מען ווייטער רעדן אידיש

חכימא
שר חמישים ומאתים
תגובות: 272
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך פאברואר 18, 2015 7:34 am

תגובהדורך חכימא » מאנטאג דעצמבער 17, 2018 9:02 pm

בנוגע די ניגונים פון 'בעלזא אינדערהיים' :

די ניגון (אהן ווערטער) וואס מ'זינגט נאך קידוש לבנה.
ודי לחכימא ברמיזא

אוועטאר
זינגער
שר האלף
תגובות: 1321
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 27, 2014 10:56 am

תגובהדורך זינגער » מאנטאג דעצמבער 17, 2018 9:12 pm

די ניגון וואס מען באגלייט די חתן שבת אונדערפרי איז א בעלזא ניגון?
איך זינג נישט ווייל איך בין פרייליך

איך בין פרייליך ווייל איך זינג

חכימא
שר חמישים ומאתים
תגובות: 272
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך פאברואר 18, 2015 7:34 am

תגובהדורך חכימא » מאנטאג דעצמבער 17, 2018 9:16 pm

לאו דוקא.
(ומלאך יוכיח...)
ודי לחכימא ברמיזא

אוועטאר
יוסף פריעדמאן
שר חמש מאות
תגובות: 751
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אפריל 30, 2015 4:31 am

תגובהדורך יוסף פריעדמאן » דינסטאג דעצמבער 18, 2018 2:30 am

געדיך אוואש האט געשריבן:
חכימא האט געשריבן:
העלאו האט געשריבן:
חכימא האט געשריבן:
אהרן הלוי האט געשריבן:שמעתי פעם שזה מר' מרדכי פעלץ! איני יודע מקור לזה

ואני הקטן שמעתי שהמנהג בימי מרן מהר"י זי"ע היה לכבד כל שבוע מישהו שישיר את הקטעים הנ"ל, ובשבוע האחרון לחיי כ"ק מרן מהר"י זה הושר בניגונים הנ"ל, ומאז זה נשאר ככה. (זה משתלב יפה עם הגירסא שזה מר' מרדכי פעלץ)


בשבוע האחרון לחיי מרן מהר''י היה בבית חולים בוויען
ור' מרדכי פעלץ לא היה עוד אז בין החיים

לא בשבוע האחרון לחייו, אלא בשבוע האחרון שערך את שולחנו הטהור ברבים.
נכון שר' מרדכי לא היה אז בין החיים. (" ווי נעמט מען נאך א ר' מרדכי"),
כנראה זה לא היה ר' מרדכי אלא מישהו אחר.

לא זה ולא זה.
ר' חיים נטע כ"ץ סיפר כך:
חכימא האט געשריבן: ואני הקטן שמעתי שהמנהג בימי מרן מהר"י זי"ע היה לכבד כל שבוע מישהו [ר' מרדכי פעלץ] שישיר את הקטעים הנ"ל, ובשבוע האחרון לחיי ר' מרדכי זה הושר בניגונים הנ"ל, ומאז זה נשאר ככה. (זה משתלב יפה עם הגירסא שזה מר' מרדכי פעלץ)

וא"כ יתכן שהניגון עוד מימי מרן מהר"ש, כי ר' מרדכי פעלץ היה גם בימי כ"ק מרן מהר"ש זי"ע.

אוועטאר
יוסף פריעדמאן
שר חמש מאות
תגובות: 751
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אפריל 30, 2015 4:31 am

תגובהדורך יוסף פריעדמאן » דינסטאג דעצמבער 18, 2018 2:32 am

חכימא האט געשריבן:
אהרן הלוי האט געשריבן:
יוסף פריעדמאן האט געשריבן:4. לגבי הניגוני הקפה, על אף שזה אכן נשמע סגנון שונה משאר הניגונים, הרי יש לנו מקור נאמן לכך הלוא הוא כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ומה צריך יותר מכך, ובפרט שמקובל כך מזה עידן ועידנים.

1. אולי י"ל שגם הקפה הג' הוא בסגנון שונה מהשאר
2. הרב שליט"א אכן אמר כך, אבל השאלה היא אם לא הוטעה בזה ע"י בן תמותה.

שמעתי בשם ר' יוסף צבי ברייער שליט"א שחקר את הענין, וטוען שידוע לו בוודאות שמדובר בכלל בניגון זה, שזהו גם ניגון ציוני ידוע.

ואם כנים הדברים הרי סגנון זה כמדומני דומה יותר לסגנון שאר ניגוני ההקפות.

ידוע לי ששאלו את כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א [לפני הפעם הראשונה שניגנו ברבים את הניגון הקפה ז' במוצאי שמח"ת] האם ניגון זה היה מן ההקפות, ושלל הנחה זו.

חכימא
שר חמישים ומאתים
תגובות: 272
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך פאברואר 18, 2015 7:34 am

תגובהדורך חכימא » דינסטאג דעצמבער 18, 2018 4:32 am

מי יבוא אחר המלך.

ר' יוסף,
איז עס ריכטיג אז די ניגון פון קידוש לבנה איז פון די צייטן פון די ערשטע רב זי"ע??
ודי לחכימא ברמיזא

אוועטאר
יוסף פריעדמאן
שר חמש מאות
תגובות: 751
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אפריל 30, 2015 4:31 am

תגובהדורך יוסף פריעדמאן » דינסטאג דעצמבער 18, 2018 4:58 am

איני יודע.

אוועטאר
יוסף פריעדמאן
שר חמש מאות
תגובות: 751
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אפריל 30, 2015 4:31 am

תגובהדורך יוסף פריעדמאן » דינסטאג דעצמבער 18, 2018 5:00 am

אגב לא כתבו כאן על שני ניגונים שנמצאו בשנים האחרונות בארכיון של הספרייה הלאומית.
אחד מהם הוא ניגון / נוסח / תנועה על דרור יקרא, והשניה היא ניגון דביקות שהושרה במשך ימי החנוכה תשע"ה מידי לילה בחצר בעלזא.
האם מישהו יכול להעלות הניגונים לכאן?

אוועטאר
ירח וכוכבים
שר מאה
תגובות: 167
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג דעצמבער 25, 2016 3:26 pm

תגובהדורך ירח וכוכבים » דינסטאג דעצמבער 18, 2018 5:52 am

יוסף פריעדמאן האט געשריבן:
חכימא האט געשריבן:
אהרן הלוי האט געשריבן:
יוסף פריעדמאן האט געשריבן:4. לגבי הניגוני הקפה, על אף שזה אכן נשמע סגנון שונה משאר הניגונים, הרי יש לנו מקור נאמן לכך הלוא הוא כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ומה צריך יותר מכך, ובפרט שמקובל כך מזה עידן ועידנים.

1. אולי י"ל שגם הקפה הג' הוא בסגנון שונה מהשאר
2. הרב שליט"א אכן אמר כך, אבל השאלה היא אם לא הוטעה בזה ע"י בן תמותה.

שמעתי בשם ר' יוסף צבי ברייער שליט"א שחקר את הענין, וטוען שידוע לו בוודאות שמדובר בכלל בניגון זה, שזהו גם ניגון ציוני ידוע.

ואם כנים הדברים הרי סגנון זה כמדומני דומה יותר לסגנון שאר ניגוני ההקפות.

ידוע לי ששאלו את כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א [לפני הפעם הראשונה שניגנו ברבים את הניגון הקפה ז' במוצאי שמח"ת] האם ניגון זה היה מן ההקפות, ושלל הנחה זו.

איך האב געהערט אז אין סקווירא זונגט מען די ניגון (הוה נגילה) אלע יארן אויף די זיבעטע הקפה, אויב ס'איז אמת איז עס נישט קיין ראיה אז דאס איז די ריכטיגע ניגון?
אֶת הַיָּרֵחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּיְלָה כִּלְ"חַ

yoy
שר מאה
תגובות: 205
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך דעצמבער 27, 2017 12:47 pm

תגובהדורך yoy » דינסטאג דעצמבער 18, 2018 8:28 am

מצב כללי האט געשריבן:איך האב זייער הנאה פון דעם אשכול אבער אפשר קען מען ווייטער רעדן אידיש

טאקע א שאד,
ווארט צי, מע וועט אליינס זען אז עס ציט זיך נישט... ,
אדער וועט עס אריבער גיין אויף אן היברעישן סייט ערגעץ, ווייל אויב היברעיש, וואס עפעס ivelt...

חכימא
שר חמישים ומאתים
תגובות: 272
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך פאברואר 18, 2015 7:34 am

תגובהדורך חכימא » דינסטאג דעצמבער 18, 2018 8:40 am

ירח וכוכבים האט געשריבן:
יוסף פריעדמאן האט געשריבן:
חכימא האט געשריבן:
אהרן הלוי האט געשריבן:
יוסף פריעדמאן האט געשריבן:4. לגבי הניגוני הקפה, על אף שזה אכן נשמע סגנון שונה משאר הניגונים, הרי יש לנו מקור נאמן לכך הלוא הוא כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ומה צריך יותר מכך, ובפרט שמקובל כך מזה עידן ועידנים.

1. אולי י"ל שגם הקפה הג' הוא בסגנון שונה מהשאר
2. הרב שליט"א אכן אמר כך, אבל השאלה היא אם לא הוטעה בזה ע"י בן תמותה.

שמעתי בשם ר' יוסף צבי ברייער שליט"א שחקר את הענין, וטוען שידוע לו בוודאות שמדובר בכלל בניגון זה, שזהו גם ניגון ציוני ידוע.

ואם כנים הדברים הרי סגנון זה כמדומני דומה יותר לסגנון שאר ניגוני ההקפות.

ידוע לי ששאלו את כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א [לפני הפעם הראשונה שניגנו ברבים את הניגון הקפה ז' במוצאי שמח"ת] האם ניגון זה היה מן ההקפות, ושלל הנחה זו.

איך האב געהערט אז אין סקווירא זונגט מען די ניגון (הוה נגילה) אלע יארן אויף די זיבעטע הקפה, אויב ס'איז אמת איז עס נישט קיין ראיה אז דאס איז די ריכטיגע ניגון?

די שמועה לויטעט אז אין סקווירא זינגט מען דעם זיבעטן הקפה ניגון, אבער לאו דוקא ביי די הקפות.
ואי משם אין ראיה, ווייל דעם ניגון וואס כ'האב געברענגט בשם ר' יוסף צבי זינגט מען אויך אין סקווירא. זיי זינגען דאס אויף לשנה הבאה בירושלים.
ודי לחכימא ברמיזא

חכימא
שר חמישים ומאתים
תגובות: 272
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך פאברואר 18, 2015 7:34 am

תגובהדורך חכימא » דינסטאג דעצמבער 18, 2018 8:43 am

צווישן די ניגונים פאן פאר'ן קריג איז פארהאן נאך א ניגון, וואס הגם עס קען אפשר נישט ווערן אנגערופן א בעלזער ניגון, דאך האט עס א שייכות קיין בעלזא:
די ניגון וואס איז פערפאסט געווארן דורך די סטאלינער חסידים לרגל די חתונה פון הרה"ק ר' שלום אפטא'ער הי"ד, דער אינגסטע קינד פון מרן מהרי"ד זי"ע.
ודי לחכימא ברמיזא

חכימא
שר חמישים ומאתים
תגובות: 272
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך פאברואר 18, 2015 7:34 am

תגובהדורך חכימא » דינסטאג דעצמבער 18, 2018 8:53 am

yoy האט געשריבן:
מצב כללי האט געשריבן:איך האב זייער הנאה פון דעם אשכול אבער אפשר קען מען ווייטער רעדן אידיש

טאקע א שאד,
ווארט צי, מע וועט אליינס זען אז עס ציט זיך נישט... ,
אדער וועט עס אריבער גיין אויף אן היברעישן סייט ערגעץ, ווייל אויב היברעיש, וואס עפעס ivelt...

מצב כללי האט געשריבן:איך האב זייער הנאה פון דעם אשכול אבער אפשר קען מען ווייטער רעדן אידיש

מכאן תצא הקריאה פאר אלע וואס נעמען אנטייל אין דעם שטרענגל (אשכול) צו קאמיוניקירן צווישן זיך נאר אויף דער אידישע שפראך.
ודי לחכימא ברמיזא

חכימא
שר חמישים ומאתים
תגובות: 272
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך פאברואר 18, 2015 7:34 am

תגובהדורך חכימא » דינסטאג דעצמבער 18, 2018 9:20 am

לרגל צום העשירי וואס מיר האבן ליידער נישט זוכה געווען שיתהפכו עלינו לששון ולשמחה ולמועדים טובים.

אם אשכחך ירושלים
לחן: הרב יוסף צבי ברייער שליט"א
מתוך: נכספה (תשס"ו)

ידידינו יושבי חצי הכדור המערבי זאלן נזהר זיין נישט צו הערן עד מוצאי התענית.
ודי לחכימא ברמיזא

אוועטאר
יוסף פריעדמאן
שר חמש מאות
תגובות: 751
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אפריל 30, 2015 4:31 am

תגובהדורך יוסף פריעדמאן » דינסטאג דעצמבער 18, 2018 9:23 am

חכימא האט געשריבן:צווישן די ניגונים פאן פאר'ן קריג איז פארהאן נאך א ניגון, וואס הגם עס קען אפשר נישט ווערן אנגערופן א בעלזער ניגון, דאך האט עס א שייכות קיין בעלזא:
די ניגון וואס איז פערפאסט געווארן דורך די סטאלינער חסידים לרגל די חתונה פון הרה"ק ר' שלום אפטא'ער הי"ד, דער אינגסטע קינד פון מרן מהרי"ד זי"ע.

אויב קענט איר ארויפלייגן א לינק בכדי מען זלאל פארשטיין פון וואס מען רעדט.
אזוי אויך איז דא א ניגון וואס איז באקאנט אין וועלט מיטן נאמען לעשות נחת רוח, די ניגון איז נתחבר געווארן לרגל די שמחת הנישואין פון האדמו"ר המקור ברוך מסערט זצ"ל ווען ער איז איידעם גיווארן בזיוו"ר ביים פריערדיגען בעלזען רב זי"ע, די ניגון איז דערנאך נתפרסם געווארן מיטן ווערעטן פון לעשות נחת רוח, נאך וואס ביים וואך נאכט פון כ"ק אדמו"ר מהרמ"מ מויז'ניץ האט עס אחיו הגדול כ"ק אדמו"ר מהר"י ארויפגעלייגט אויף די ווערעטער.

חכימא
שר חמישים ומאתים
תגובות: 272
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך פאברואר 18, 2015 7:34 am

תגובהדורך חכימא » דינסטאג דעצמבער 18, 2018 12:39 pm

יוסף פריעדמאן האט געשריבן:
חכימא האט געשריבן:צווישן די ניגונים פאן פאר'ן קריג איז פארהאן נאך א ניגון, וואס הגם עס קען אפשר נישט ווערן אנגערופן א בעלזער ניגון, דאך האט עס א שייכות קיין בעלזא:
די ניגון וואס איז פערפאסט געווארן דורך די סטאלינער חסידים לרגל די חתונה פון הרה"ק ר' שלום אפטא'ער הי"ד, דער אינגסטע קינד פון מרן מהרי"ד זי"ע.

אויב קענט איר ארויפלייגן א לינק בכדי מען זלאל פארשטיין פון וואס מען רעדט.

דא
ודי לחכימא ברמיזא

אוועטאר
יוסף פריעדמאן
שר חמש מאות
תגובות: 751
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אפריל 30, 2015 4:31 am

תגובהדורך יוסף פריעדמאן » דינסטאג דעצמבער 18, 2018 12:43 pm

לא שמעתי הניגון מעולם, לכאו' לא שרים כיום הזה, את הניגון הלזה בבעלזא.

חכימא
שר חמישים ומאתים
תגובות: 272
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך פאברואר 18, 2015 7:34 am

תגובהדורך חכימא » דינסטאג דעצמבער 18, 2018 12:44 pm

פסוקי נחמה פון די היינטיגע הפטורה.

והביאותים אל הר קדשי
לחן: לא זכור לי כעת (הרב אלי' אייזנבך שליט"א?)
מתוך: הנה זה בא (תשנ"ב)

זייער א קלאסישע ניגון.
ודי לחכימא ברמיזא


צוריק צו “היכל הנגינה”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 12 געסט